סיפורם של לני סארם ומדריך התמותה הוא זכאי השיא הלבן

הטמעה מתוך Getty Images

עד עכשיו, בטח שמעתם על השערוריה הקצרה אך החזקה שפגעה בעולם YA המואר בשבוע שעבר. הספר הפופולרי השנאה שאתה נותן הוטח מהמקום הוותיק ביותר שלו במקום הראשון ניו יורק טיימס רשימת רבי המכר על ידי עולה חדש, מדריך לבני תמותה. הספר נכתב על ידי סופר ראשון בשם לאני סארם, והיה הרומן הראשון שהוציא זרוע ההוצאה החדשה של אתר GeekNation. מיקומה המיידי בחלק העליון של המיקום עַכשָׁיו הרשימה הייתה חשודה.

טרזן באוויר הלילה

לראשונה ציין סופר ומפרסם YA פיל סטמפר. חקירותיו תועדו ביסודיות על ידי קיילי דונלדסון של פג'יבה, ואני ממליץ בחום לקרוא את הסיפור שלה כי כל הסיפור הזה הוא קריאה מוזרה ומרתקת.

סטמפר וג'רמי ווסט, מנהל OnBroadwayish, קיבלו שניהם מכשירי DM ממוכרי ספרים וציינו שיחות שקיבלו ממישהו ששאל אם החנויות שלהם היו עַכשָׁיו דיווח על מיקומים, ואז ביצוע הזמנות בכמויות גדולות, ולא אכפת מתי ההזמנות שלהם ימומשו. זה לא דבר בלתי מתקבל על הדעת של מפרסמים לתפעל את המספרים שלהם בצורה כזו, אבל כפי שמציין דונלדסון, עַכשָׁיו בדרך כלל מניח כוכבית לצד הכותרת כדי לציין כמה שיותר.

יוצא דופן גם: IMDB יש עיבוד לספר שנמצא בפיתוח. ובאפליקציית המובייל של האתר (אין לי מושג מדוע אין שחקנים המופיעים באתר הדפדפן השולחני), המחברת עצמה מחוברת לנגן את ההובלה. אז ממראה זה, לא רק שארם ניסתה לקנות את דרכה בקריירה כסופרת רבי מכר, אלא ככוכבת בזכיינית שוברת קופות של YA.

שעות ספורות לאחר הציוץ הראשוני של סטמפר, מתוקן עַכשָׁיו הרשימה פורסמה והוסרה מדריך לבני תמותה לגמרי ומציב השנאה שאתה נותן חזרה למספר 1.

סארם הודה שהיא לא שיחקה לפי הכללים הרגילים של YA, אבל מתעקשת שספרה ראוי להיות ברשימה. הנרטיב שהיא בוחרת ללכת איתו כאן הוא של אנדרדוג שהקורבן על ידי עולם YA מבודד וסנובי.

וזה נכון שה- YA עולם מואר -כמו עולם פרסום בכלל - האם יש היסטורית בעיית גיוון - בעיה שרק הולכת ומתבהרת כשאנחנו מסתכלים על אילו ספרים מגיעים לעיני אולפני הוליווד. כסף גדול נכנס מיחזור אותם סיפורים ואותם קולות. סארם מנסה לצייר את עצמה, אם כן, כאאוטסיידר ראוי שהצליח למצוא דרך לעולם המהודק הזה של ילדים מגניבים של YA, למרות ההטיה הלא הוגנת השולטת בענף.

הבעיה כאן היא שהספר מדריך לבני תמותה סוג הספר המדויק ששובר את התבנית שזרם טוענת מעכב אותה מחוץ למקום הראשון הוא, אך זה עושה זאת על סמך הכשרון האמיתי שלו. אנג'י תומאס השנאה שאתה נותן מובל מתנועת החומר השחור חי ומספר את סיפורה של ילדה שחורה צעירה המתמודדת עם סוגיות של אלימות משטרתית. זה הסוג המדויק של הקול שמרגש לראות אותו מחובק על ידי קהילת מפרסמי ה- YA הבודדת, הלבן יתר על המידה. הספר גם מקבל עיבוד קולנועי גבוה עם צוות שחקנים מדהים שכולל עד כה את עיסא ריי, רג'ינה הול וקומון.

שמישהו כמו סארם ינסה לקנות את דרכה לתפקיד זה מספיק גרוע, אבל לעשות זאת על חשבון ספר שמייצג למעשה את הנרטיב סיפור ההצלחה החיצוני שהיא מנסה להתאים אליו הוא מבט נורא.

אה, ואם אתה תוהה אם אולי עבודתו של סארם אכן ראויה למקום מס '1, למרות השיטות שהנחיתו אותו שם, HuffPost סיפק קטע. כך מתארת ​​את עצמה המספרת:

אני דק, אבל אני לא מאמין שרובם יגידו רזים. לא 'ילדה חמה רזה', לפחות. יש לי רגליים ארוכות שרויות אבל אני חושבת שהירכיים שלי גדולות מדי ואין לי פער בירך. הזרועות שלי די מרוששות ובעוד שיש לי דמות של שעון חול, תמיד הרגשתי שהישבן שלי קצת גדול מדי והפנים שלי מעט עגולות.

אם אתה מנסה לגנוב את הזרקור מאישה שחורה המספרת סיפור נחוץ וכתוב להפליא של אלימות פוליטית ודיכוי גזעני מערכתי, האם זה יותר מדי לבקש שהכתיבה לא תגרום לקוראים לרצות לטפס את גלגלי העין שלהם ?

ETA: זה רק ממשיך להשתפר. אפילו עטיפת הכיסוי היא קריעה לא מקורית.

(תמונה מצורפת: הוצאת GeekNation )